י"ג אב

ד׳

הפרקים ביומיים הבאים כתובים בארמית. תרגום מילולי נמצא בסוף הקריאה היומית.

אֲנָה נְבוּכַדְנֶצַּר שְׁלֵה הֲוֵית בְּבֵיתִי וְרַעְנַן בְּהֵיכְלִי׃

חֵלֶם חֲזֵית וִידַחֲלִנַּנִי וְהַרְהֹרִין עַל־מִשְׁכְּבִי וְחֶזְוֵי רֵאשִׁי יְבַהֲלֻנַּנִי׃

וּמִנִּי שִׂים טְעֵם לְהַנְעָלָה קׇדָמַי לְכֹל חַכִּימֵי בָבֶל דִּי־פְשַׁר חֶלְמָא יְהוֹדְעֻנַּנִי׃

בֵּאדַיִן עׇלִּין חַרְטֻמַּיָּא אָשְׁפַיָּא כַּשְׂדָּאֵי וְגָזְרַיָּא וְחֶלְמָא אָמַר אֲנָה קֳדָמֵיהוֹן וּפִשְׁרֵהּ לָא־מְהוֹדְעִין לִי׃

וְעַד אׇחֳרֵין עַל קׇדָמַי דָּנִיֵּאל דִּי־שְׁמֵהּ בֵּלְטְשַׁאצַּר כְּשֻׁם אֱלָהִי וְדִי רוּחַ־אֱלָהִין קַדִּישִׁין בֵּהּ וְחֶלְמָא קׇדָמוֹהִי אַמְרֵת׃

בֵּלְטְשַׁאצַּר רַב חַרְטֻמַּיָּא דִּי אֲנָה יִדְעֵת דִּי רוּחַ אֱלָהִין קַדִּישִׁין בָּךְ וְכׇל־רָז לָא־אָנֵס לָךְ חֶזְוֵי חֶלְמִי דִי־חֲזֵית וּפִשְׁרֵהּ אֱמַר׃

וְחֶזְוֵי רֵאשִׁי עַל־מִשְׁכְּבִי חָזֵה הֲוֵית וַאֲלוּ אִילָן בְּגוֹא אַרְעָא וְרוּמֵהּ שַׂגִּיא׃

רְבָה אִילָנָא וּתְקִף וְרוּמֵהּ יִמְטֵא לִשְׁמַיָּא וַחֲזוֹתֵהּ לְסוֹף כׇּל־אַרְעָא׃

עׇפְיֵהּ שַׁפִּיר וְאִנְבֵּהּ שַׂגִּיא וּמָזוֹן לְכֹלָּא־בֵהּ תְּחֹתוֹהִי תַּטְלֵל חֵיוַת בָּרָא וּבְעַנְפוֹהִי יְדוּרָן צִפְּרֵי שְׁמַיָּא וּמִנֵּהּ יִתְּזִין כׇּל־בִּשְׂרָא׃

חָזֵה הֲוֵית בְּחֶזְוֵי רֵאשִׁי עַל־מִשְׁכְּבִי וַאֲלוּ עִיר וְקַדִּישׁ מִן־שְׁמַיָּא נָחִת׃

קָרֵא בְחַיִל וְכֵן אָמַר גֹּדּוּ אִילָנָא וְקַצִּצוּ עַנְפוֹהִי אַתַּרוּ עׇפְיֵהּ וּבַדַּרוּ אִנְבֵּהּ תְּנֻד חֵיוְתָא מִן־תַּחְתּוֹהִי וְצִפְּרַיָּא מִן־עַנְפוֹהִי׃

בְּרַם עִקַּר שׇׁרְשׁוֹהִי בְּאַרְעָא שְׁבֻקוּ וּבֶאֱסוּר דִּי־פַרְזֶל וּנְחָשׁ בְּדִתְאָא דִּי בָרָא וּבְטַל שְׁמַיָּא יִצְטַבַּע וְעִם־חֵיוְתָא חֲלָקֵהּ בַּעֲשַׂב אַרְעָא׃

לִבְבֵהּ מִן־אֲנָשָׁא יְשַׁנּוֹן וּלְבַב חֵיוָה יִתְיְהִב לֵהּ וְשִׁבְעָה עִדָּנִין יַחְלְפוּן עֲלוֹהִי׃

בִּגְזֵרַת עִירִין פִּתְגָמָא וּמֵאמַר קַדִּישִׁין שְׁאֵלְתָא עַד־דִּבְרַת דִּי יִנְדְּעוּן חַיַּיָּא דִּי־שַׁלִּיט עִלָּאָה בְּמַלְכוּת אֲנָשָׁא וּלְמַן־דִּי יִצְבֵּא יִתְּנִנַּהּ וּשְׁפַל אֲנָשִׁים יְקִים עֲלַהּ׃

דְּנָה חֶלְמָא חֲזֵית אֲנָה מַלְכָּא נְבוּכַדְנֶצַּר וְאַנְתְּ בֵּלְטְשַׁאצַּר פִּשְׁרֵא אֱמַר כׇּל־קֳבֵל דִּי כׇּל־חַכִּימֵי מַלְכוּתִי לָא־יָכְלִין פִּשְׁרָא לְהוֹדָעוּתַנִי וְאַנְתְּ כָּהֵל דִּי רוּחַ־אֱלָהִין קַדִּישִׁין בָּךְ׃

אֱדַיִן דָּנִיֵּאל דִּי־שְׁמֵהּ בֵּלְטְשַׁאצַּר אֶשְׁתּוֹמַם כְּשָׁעָה חֲדָה וְרַעְיֹנֹהִי יְבַהֲלֻנֵּהּ עָנֵה מַלְכָּא וְאָמַר בֵּלְטְשַׁאצַּר חֶלְמָא וּפִשְׁרֵא אַל־יְבַהֲלָךְ עָנֵה בֵלְטְשַׁאצַּר וְאָמַר מָרִאי חֶלְמָא לְשָׂנְאָךְ וּפִשְׁרֵהּ לְעָרָךְ׃

אִילָנָא דִּי חֲזַיְתָ דִּי רְבָה וּתְקִף וְרוּמֵהּ יִמְטֵא לִשְׁמַיָּא וַחֲזוֹתֵהּ לְכׇל־אַרְעָא׃

וְעׇפְיֵהּ שַׁפִּיר וְאִנְבֵּהּ שַׂגִּיא וּמָזוֹן לְכֹלָּא־בֵהּ תְּחֹתוֹהִי תְּדוּר חֵיוַת בָּרָא וּבְעַנְפוֹהִי יִשְׁכְּנָן צִפְּרֵי שְׁמַיָּא׃

אַנְתְּ־הוּא מַלְכָּא דִּי רְבַת וּתְקֵפְתְּ וּרְבוּתָךְ רְבָת וּמְטָת לִשְׁמַיָּא וְשׇׁלְטָנָךְ לְסוֹף אַרְעָא׃

וְדִי חֲזָה מַלְכָּא עִיר וְקַדִּישׁ נָחִת  מִן־שְׁמַיָּא וְאָמַר גֹּדּוּ אִילָנָא וְחַבְּלוּהִי בְּרַם עִקַּר שׇׁרְשׁוֹהִי בְּאַרְעָא שְׁבֻקוּ וּבֶאֱסוּר דִּי־פַרְזֶל וּנְחָשׁ בְּדִתְאָא דִּי בָרָא וּבְטַל שְׁמַיָּא יִצְטַבַּע וְעִם־חֵיוַת בָּרָא חֲלָקֵהּ עַד דִּי־שִׁבְעָה עִדָּנִין יַחְלְפוּן עֲלוֹהִי׃

דְּנָה פִשְׁרָא מַלְכָּא וּגְזֵרַת עִלָּאָה הִיא דִּי מְטָת עַל־מָרִאי מַלְכָּא׃

וְלָךְ טָרְדִין מִן־אֲנָשָׁא וְעִם־חֵיוַת בָּרָא לֶהֱוֵה מְדֹרָךְ וְעִשְׂבָּא כְתוֹרִין  לָךְ יְטַעֲמוּן וּמִטַּל שְׁמַיָּא לָךְ מְצַבְּעִין וְשִׁבְעָה עִדָּנִין יַחְלְפוּן עֲלָךְ עַד דִּי־תִנְדַּע דִּי־שַׁלִּיט עִלָּאָה בְּמַלְכוּת אֲנָשָׁא וּלְמַן־דִּי יִצְבֵּא יִתְּנִנַּהּ׃

וְדִי אֲמַרוּ לְמִשְׁבַּק עִקַּר שׇׁרְשׁוֹהִי דִּי אִילָנָא מַלְכוּתָךְ לָךְ קַיָּמָא מִן־דִּי תִנְדַּע דִּי שַׁלִּטִן שְׁמַיָּא׃

לָהֵן מַלְכָּא מִלְכִּי יִשְׁפַּר עֲלָךְ וַחֲטָאָךְ בְּצִדְקָה פְרֻק וַעֲוָיָתָךְ בְּמִחַן עֲנָיִן הֵן תֶּהֱוֵה אַרְכָה לִשְׁלֵוְתָךְ׃

כֹּלָּא מְּטָא עַל־נְבוּכַדְנֶצַּר מַלְכָּא׃

לִקְצָת יַרְחִין תְּרֵי־עֲשַׂר עַל־הֵיכַל מַלְכוּתָא דִּי בָבֶל מְהַלֵּךְ הֲוָה׃

עָנֵה מַלְכָּא וְאָמַר הֲלָא דָא־הִיא בָּבֶל רַבְּתָא דִּי־אֲנָה בֱנַיְתַהּ לְבֵית מַלְכוּ בִּתְקָף חִסְנִי וְלִיקָר הַדְרִי׃

עוֹד מִלְּתָא בְּפֻם מַלְכָּא קָל מִן־שְׁמַיָּא נְפַל לָךְ אָמְרִין נְבוּכַדְנֶצַּר מַלְכָּא מַלְכוּתָא עֲדָת מִנָּךְ׃

וּמִן־אֲנָשָׁא לָךְ טָרְדִין וְעִם־חֵיוַת בָּרָא מְדֹרָךְ עִשְׂבָּא כְתוֹרִין לָךְ יְטַעֲמוּן וְשִׁבְעָה עִדָּנִין יַחְלְפוּן עֲלָךְ עַד דִּי־תִנְדַּע דִּי־שַׁלִּיט עִלָּאָה בְּמַלְכוּת אֲנָשָׁא וּלְמַן־דִּי יִצְבֵּא יִתְּנִנַּהּ׃

בַּהּ־שַׁעֲתָא מִלְּתָא סָפַת עַל־נְבוּכַדְנֶצַּר וּמִן־אֲנָשָׁא טְרִיד וְעִשְׂבָּא כְתוֹרִין יֵאכֻל וּמִטַּל שְׁמַיָּא גִּשְׁמֵהּ יִצְטַבַּע עַד דִּי שַׂעְרֵהּ כְּנִשְׁרִין רְבָה וְטִפְרוֹהִי כְצִפְּרִין׃

וְלִקְצָת יוֹמַיָּא אֲנָה נְבוּכַדְנֶצַּר עַיְנַי  לִשְׁמַיָּא נִטְלֵת וּמַנְדְּעִי עֲלַי יְתוּב וּלְעִלָּאָה בָּרְכֵת וּלְחַי עָלְמָא שַׁבְּחֵת וְהַדְּרֵת דִּי שׇׁלְטָנֵהּ שׇׁלְטָן עָלַם וּמַלְכוּתֵהּ עִם־דָּר וְדָר׃

וְכׇל־דָּיְרֵי אַרְעָא כְּלָה חֲשִׁיבִין וּכְמִצְבְּיֵהּ עָבֵד בְּחֵיל שְׁמַיָּא וְדָיְרֵי אַרְעָא וְלָא אִיתַי דִּי־יְמַחֵא בִידֵהּ וְיֵאמַר לֵהּ מָה עֲבַדְתְּ׃

בֵּהּ־זִמְנָא מַנְדְּעִי  יְתוּב עֲלַי וְלִיקַר מַלְכוּתִי הַדְרִי וְזִיוִי יְתוּב עֲלַי וְלִי הַדָּבְרַי וְרַבְרְבָנַי יְבַעוֹן וְעַל־מַלְכוּתִי הׇתְקְנַת וּרְבוּ יַתִּירָה הוּסְפַת לִי׃

כְּעַן אֲנָה נְבֻכַדְנֶצַּר מְשַׁבַּח וּמְרוֹמֵם וּמְהַדַּר לְמֶלֶךְ שְׁמַיָּא דִּי כׇל־מַעֲבָדוֹהִי קְשֹׁט וְאֹרְחָתֵהּ דִּין וְדִי מַהְלְכִין בְּגֵוָה יָכִל לְהַשְׁפָּלָה׃

ה׳

בֵּלְשַׁאצַּר מַלְכָּא עֲבַד לְחֶם רַב לְרַבְרְבָנוֹהִי אֲלַף וְלׇקֳבֵל אַלְפָּא חַמְרָא שָׁתֵה׃

בֵּלְשַׁאצַּר אֲמַר  בִּטְעֵם חַמְרָא לְהַיְתָיָה לְמָאנֵי דַּהֲבָא וְכַסְפָּא דִּי הַנְפֵּק נְבוּכַדְנֶצַּר אֲבוּהִי מִן־הֵיכְלָא דִּי בִירוּשְׁלֶם וְיִשְׁתּוֹן בְּהוֹן מַלְכָּא וְרַבְרְבָנוֹהִי שֵׁגְלָתֵהּ וּלְחֵנָתֵהּ׃

בֵּאדַיִן הַיְתִיו מָאנֵי דַהֲבָא דִּי הַנְפִּקוּ מִן־הֵיכְלָא דִּי־בֵית אֱלָהָא דִּי בִירוּשְׁלֶם וְאִשְׁתִּיו בְּהוֹן מַלְכָּא וְרַבְרְבָנוֹהִי שֵׁגְלָתֵהּ וּלְחֵנָתֵהּ׃

אִשְׁתִּיו חַמְרָא וְשַׁבַּחוּ לֵאלָהֵי דַּהֲבָא וְכַסְפָּא נְחָשָׁא פַרְזְלָא אָעָא וְאַבְנָא׃

בַּהּ־שַׁעֲתָה נְפַקָה אֶצְבְּעָן דִּי יַד־אֱנָשׁ וְכָתְבָן לׇקֳבֵל נֶבְרַשְׁתָּא עַל־גִּירָא דִּי־כְתַל הֵיכְלָא דִּי מַלְכָּא וּמַלְכָּא חָזֵה פַּס יְדָא דִּי כָתְבָה׃

אֱדַיִן מַלְכָּא זִיוֺהִי שְׁנוֹהִי וְרַעְיֹנֹהִי יְבַהֲלוּנֵּהּ וְקִטְרֵי חַרְצֵהּ מִשְׁתָּרַיִן וְאַרְכֻבָּתֵהּ דָּא לְדָא נָקְשָׁן׃

קָרֵא מַלְכָּא בְּחַיִל לְהֶעָלָה לְאָשְׁפַיָּא כַּשְׂדָּאֵי וְגָזְרַיָּא עָנֵה מַלְכָּא וְאָמַר  לְחַכִּימֵי בָבֶל דִּי כׇל־אֱנָשׁ דִּי־יִקְרֵה כְּתָבָה דְנָה וּפִשְׁרֵהּ יְחַוִּנַּנִי אַרְגְּוָנָא יִלְבַּשׁ וְהַמְנִיכָא דִי־דַהֲבָא עַל־צַוְּארֵהּ וְתַלְתִּי בְמַלְכוּתָא יִשְׁלַט׃

אֱדַיִן עָלִּין כֹּל חַכִּימֵי מַלְכָּא וְלָא־כָהֲלִין כְּתָבָא לְמִקְרֵא וּפִשְׁרֵהּ לְהוֹדָעָה לְמַלְכָּא׃

אֱדַיִן מַלְכָּא בֵלְשַׁאצַּר שַׂגִּיא מִתְבָּהַל וְזִיוֺהִי שָׁנַיִן עֲלוֹהִי וְרַבְרְבָנוֹהִי מִשְׁתַּבְּשִׁין׃

מַלְכְּתָא לׇקֳבֵל מִלֵּי מַלְכָּא וְרַבְרְבָנוֹהִי לְבֵית מִשְׁתְּיָא עַלַּת עֲנָת מַלְכְּתָא וַאֲמֶרֶת מַלְכָּא לְעָלְמִין חֱיִי אַל־יְבַהֲלוּךְ רַעְיוֹנָךְ וְזִיוָךְ אַל־יִשְׁתַּנּוֹ׃

אִיתַי גְּבַר בְּמַלְכוּתָךְ דִּי רוּחַ אֱלָהִין קַדִּישִׁין בֵּהּ וּבְיוֹמֵי אֲבוּךְ נַהִירוּ וְשׇׂכְלְתָנוּ וְחׇכְמָה כְּחׇכְמַת־אֱלָהִין הִשְׁתְּכַחַת בֵּהּ וּמַלְכָּא נְבֻכַדְנֶצַּר אֲבוּךְ רַב חַרְטֻמִּין אָשְׁפִין כַּשְׂדָּאִין גָּזְרִין הֲקִימֵהּ אֲבוּךְ מַלְכָּא׃

כׇּל־קֳבֵל דִּי רוּחַ  יַתִּירָה וּמַנְדַּע וְשׇׂכְלְתָנוּ מְפַשַּׁר חֶלְמִין וְאַחֲוָיַת אֲחִידָן וּמְשָׁרֵא קִטְרִין הִשְׁתְּכַחַת בֵּהּ בְּדָנִיֵּאל דִּי־מַלְכָּא שָׂם־שְׁמֵהּ בֵּלְטְשַׁאצַּר כְּעַן דָּנִיֵּאל יִתְקְרֵי וּפִשְׁרָה יְהַחֲוֵה׃

בֵּאדַיִן דָּנִיֵּאל הֻעַל קֳדָם מַלְכָּא עָנֵה מַלְכָּא וְאָמַר לְדָנִיֵּאל אַנְתְּ־הוּא דָנִיֵּאל דִּי־מִן־בְּנֵי גָלוּתָא דִּי יְהוּד דִּי הַיְתִי מַלְכָּא אַבִי מִן־יְהוּד׃

וְשִׁמְעֵת עֲלָךְ דִּי רוּחַ אֱלָהִין בָּךְ וְנַהִירוּ וְשׇׂכְלְתָנוּ וְחׇכְמָה יַתִּירָה הִשְׁתְּכַחַת בָּךְ׃

וּכְעַן הֻעַלּוּ קׇדָמַי חַכִּימַיָּא אָשְׁפַיָּא דִּי־כְתָבָה דְנָה יִקְרוֹן וּפִשְׁרֵהּ לְהוֹדָעֻתַנִי וְלָא־כָהֲלִין פְּשַׁר־מִלְּתָא לְהַחֲוָיָה׃

וַאֲנָה שִׁמְעֵת עֲלָךְ דִּי־תִכּוּל פִּשְׁרִין לְמִפְשַׁר וְקִטְרִין לְמִשְׁרֵא כְּעַן הֵן תִּכּוּל כְּתָבָא לְמִקְרֵא וּפִשְׁרֵהּ לְהוֹדָעוּתַנִי אַרְגְּוָנָא תִלְבַּשׁ וְהַמְנִיכָא דִי־דַהֲבָא עַל־צַוְּארָךְ וְתַלְתָּא בְמַלְכוּתָא תִּשְׁלַט׃

בֵּאדַיִן עָנֵה דָנִיֵּאל וְאָמַר קֳדָם מַלְכָּא מַתְּנָתָךְ לָךְ לֶהֶוְיָן וּנְבָזְבְּיָתָךְ לְאׇחֳרָן הַב בְּרַם כְּתָבָא אֶקְרֵא לְמַלְכָּא וּפִשְׁרָא אֲהוֹדְעִנֵּהּ׃

אַנְתְּ מַלְכָּא אֱלָהָא עִלָּאָה מַלְכוּתָא וּרְבוּתָא וִיקָרָא וְהַדְרָא יְהַב לִנְבֻכַדְנֶצַּר אֲבוּךְ׃

וּמִן־רְבוּתָא דִּי יְהַב־לֵהּ כֹּל עַמְמַיָּא אֻמַּיָּא וְלִשָּׁנַיָּא הֲווֹ זָיְעִין וְדָחֲלִין מִן־קֳדָמוֹהִי דִּי־הֲוָא צָבֵא הֲוָה קָטֵל וְדִי־הֲוָה צָבֵא הֲוָה מַחֵא וְדִי־הֲוָה צָבֵא הֲוָה מָרִים וְדִי־הֲוָא צָבֵא הֲוָא מַשְׁפִּל׃

וּכְדִי רִם לִבְבֵהּ וְרוּחֵהּ תִּקְפַת לַהֲזָדָה הׇנְחַת מִן־כׇּרְסֵא מַלְכוּתֵהּ וִיקָרָה הֶעְדִּיו מִנֵּהּ׃

וּמִן־בְּנֵי אֲנָשָׁא טְרִיד וְלִבְבֵהּ  עִם־חֵיוְתָא שַׁוִּיו וְעִם־עֲרָדַיָּא מְדֹרֵהּ עִשְׂבָּא כְתוֹרִין יְטַעֲמוּנֵּהּ וּמִטַּל שְׁמַיָּא גִּשְׁמֵהּ יִצְטַבַּע עַד דִּי־יְדַע דִּי־שַׁלִּיט אֱלָהָא עִלָּאָה בְּמַלְכוּת אֲנָשָׁא וּלְמַן־דִּי יִצְבֵּא יְהָקֵים עֲלַהּ׃

וְאַנְתְּ בְּרֵהּ בֵּלְשַׁאצַּר לָא הַשְׁפֵּלְתְּ לִבְבָךְ כׇּל־קֳבֵל דִּי כׇל־דְּנָה יְדַעְתָּ׃

וְעַל מָרֵא־שְׁמַיָּא  הִתְרוֹמַמְתָּ וּלְמָאנַיָּא דִי־בַיְתֵהּ הַיְתִיו קׇדָמָךְ וְאַנְתְּ וְרַבְרְבָנָךְ שֵׁגְלָתָךְ וּלְחֵנָתָךְ חַמְרָא שָׁתַיִן בְּהוֹן וְלֵאלָהֵי כַסְפָּא־וְדַהֲבָא נְחָשָׁא פַרְזְלָא אָעָא וְאַבְנָא דִּי לָא־חָזַיִן וְלָא־שָׁמְעִין וְלָא יָדְעִין שַׁבַּחְתָּ וְלֵאלָהָא דִּי־נִשְׁמְתָךְ בִּידֵהּ וְכׇל־אֹרְחָתָךְ לֵהּ לָא הַדַּרְתָּ׃

בֵּאדַיִן מִן־קֳדָמוֹהִי שְׁלִיחַ פַּסָּא דִי־יְדָא וּכְתָבָא דְנָה רְשִׁים׃

וּדְנָה כְתָבָא דִּי רְשִׁים מְנֵא מְנֵא תְּקֵל וּפַרְסִין׃

דְּנָה פְּשַׁר־מִלְּתָא מְנֵא מְנָה־אֱלָהָא מַלְכוּתָךְ וְהַשְׁלְמַהּ׃

תְּקֵל תְּקִילְתָּ בְמֹאזַנְיָא וְהִשְׁתְּכַחַתְּ חַסִּיר׃

פְּרֵס פְּרִיסַת מַלְכוּתָךְ וִיהִיבַת לְמָדַי וּפָרָס׃

בֵּאדַיִן  אֲמַר בֵּלְשַׁאצַּר וְהַלְבִּשׁוּ לְדָנִיֵּאל אַרְגְּוָנָא וְהַמְנִיכָא דִי־דַהֲבָא עַל־צַוְּארֵהּ וְהַכְרִזוּ עֲלוֹהִי דִּי־לֶהֱוֵא שַׁלִּיט תַּלְתָּא בְּמַלְכוּתָא׃

בֵּהּ בְּלֵילְיָא קְטִיל בֵּלְאשַׁצַּר מַלְכָּא כַשְׂדָּאָה׃

---

פרק ד' – תרגום מילולי

אני נבוכדנצר שלֵו הייתי בביתי ורענן בהיכלי

חלום ראיתי ויבהלני, והרהורי על משכבי וחזיונות ראשי הבהילוני

וממני יצאה פקודה להביא לפני את כל חכמי בבל, כדי שיפרשו לי את החלום

אז נכנסו החרטומים, האשפים, הכשדים והגוזרים, ואת החלום סיפרתי להם, אך את פשרו לא הודיעו לי

ולבסוף בא לפני דניאל, אשר שמו בלטשאצר כשם אלוהי, ואשר רוח אלוהים קדושים בו, והחלום לפניו אמרתי

בלטשאצר, רב החרטומים, אני יודע כי רוח אלוהים קדושים בך, וכל רז לא נעלם ממך – את חזיונות חלומי שראיתי ואת פשרו אמור

וחזיונות ראשי על משכבי – ראיתי, והנה אילן בתוך הארץ, וקומתו רבה

גדול היה האילן, וחזק, וקומתו מגיעה לשמים, ומראהו עד קצה כל הארץ

עליו נאה, ופריו רב, ומזון לכל בו; תחתיו מצאה חיית השדה צל, ובענפיו ישכנו עוף השמים, וממנו ניזון כל בשר

ראיתי בחזיונות ראשי על משכבי, והנה עיר וקדיש ירד מן השמים

קרא בחוזקה ואמר: כריתו את האילן, וקצצו ענפיו, הסירו עליו וביזרו פריו; תרחק חיה מתחתיו ועוף מענפיו

אך את גזע שרשיו באדמה השאירו, ובכבל של ברזל ונחושת, בתוך דשא השדה; בטל השמים יירטב, ועם חיות השדה חלקו בעשב הארץ

לבבו מאדם ישונה, ולב חיה יינתן לו, ושבעה זמנים יעברו עליו

בגזירת עירין הדבר, ובמאמר קדושים הדבר, כדי שידעו החיים כי עליון מושל במלכות האדם, ולמי שירצה יתננה, ושפל אנשים יקים עליה

זה החלום אשר ראיתי אני, המלך נבוכדנצר; ואתה, בלטשאצר, אמור את פשרו, כי כל חכמי מלכותי לא יכלו להודיעני את הפשר, ואתה יכול, כי רוח אלוהים קדושים בך

אז דניאל, ששמו בלטשאצר, נדהם כשעה אחת, ומחשבותיו הבהילוהו; ענה המלך ואמר: בלטשאצר, אל יבהילך החלום ופשרו; ענה בלטשאצר ואמר: אדוני, החלום יהיה לשונאיך, ופשרו לצריך

האילן אשר ראית, אשר גדל וחזק, וקומתו מגיעה לשמים, ומראהו בכל הארץ

ועלו נאה ופריו רב, ומזון לכל בו; תחתיו שכן חיית השדה, ובענפיו ישכן עוף השמים

אתה הוא, המלך – אשר גדלת והתחזקת, וגדולתך גדלה והגיעה לשמים, ושלטונך עד קצה הארץ

ואשר ראה המלך עיר וקדיש יורד מן השמים ואומר: כריתו את האילן והשחיתוהו, אך את גזע שרשיו באדמה השאירו, ובכבל של ברזל ונחושת בתוך דשא השדה, ובטל השמים יירטב, ועם חיות השדה חלקו, עד אשר שבעה זמנים יעברו עליו

זה פשרו, המלך – וגזירת עליון היא אשר באה על אדוני המלך

אותך יגרשו מן האדם, ועם חיות השדה יהיה מדורך, ועשב כבקר יאכילו אותך, ומטל השמים ירטיבוך, ושבעה זמנים יעברו עליך, עד אשר תדע כי עליון מושל במלכות האדם, ולמי שירצה יתננה

ואשר אמרו להשאיר את גזע שרשי האילן – מלכותך לך תישאר, אחרי אשר תדע כי שלטון השמים הוא

לכן, המלך, עצתי תיטב עליך: חטאיך בצדקה פרוק, ועוונותיך ברחמי עניים; אולי תהיה ארכה לשלוותך

כל זה בא על נבוכדנצר המלך

לקצה שנים עשר חודש, על היכל מלכות בבל מתהלך היה

ענה המלך ואמר: הלא זו היא בבל הגדולה, אשר אני בניתי לבית מלכות, בכוח עוזי ולכבוד הדרי

עוד הדבר בפי המלך, וקול מן השמים נפל: לך אומרים, נבוכדנצר המלך – המלכות סרה ממך

ומן האדם אותך יגרשו, ועם חיות השדה יהיה מדורך; עשב כבקר יאכילוך, ושבעה זמנים יעברו עליך, עד אשר תדע כי עליון מושל במלכות האדם, ולמי שירצה יתננה

באותה שעה נתקיים הדבר על נבוכדנצר, ומן האדם גורש; ועשב כבקר אכל, ומטל השמים גופו נרטב, עד אשר שערו גדל כנשרים, וציפורניו כציפורים

ולקצה הימים אני, נבוכדנצר, עיני לשמים נשאתי, ודעתי שבה אלי, ולעליון ברכתי, ולחי העולם שבחתי והדרתי, אשר שלטונו שלטון עולם, ומלכותו עם דור ודור

וכל יושבי הארץ כאין נחשבים, וכרצונו עושה בחיל שמים וביושבי הארץ, ואין מי שיעצור בידו ויאמר לו: מה תעשה?

בעת ההיא דעתי שבה אלי, ולכבוד מלכותי הדרי וזיווי שבו אלי, ויועצַי ורברבני ביקשו אותי, ועל מלכותי הוקמתי, וגדולה יתרה הוספה לי

עתה אני, נבוכדנצר, משבח, ומרומם, ומהדר את מלך השמים – אשר כל מעשיו אמת ודרכיו משפט, ואת ההולכים בגאווה הוא יכול להשפיל

פרק ה – תרגום מילולי

בלשאצר המלך עשה משתה גדול לרברבנין שלו – אלף, ולנגד האלף יין שתה

בלשאצר אמר, בטעם היין, להביא את כלי הזהב והכסף אשר הוציא נבוכדנצר אביו מהיכל בית הא‑ל אשר בירושלים, וישתו בהם המלך ורברבנין שלו ונשיו ופלגשיו

אז הובאו כלי הזהב אשר הוצאו מהיכל בית הא‑ל אשר בירושלים, וישתו בהם המלך ורברבנין שלו ונשיו ופלגשיו

שתו יין, ושבחו לאלוהי זהב וכסף, נחושת, ברזל, עץ ואבן

באותה שעה יצאו אצבעות יד אדם, וכתבו מול הנברשת על טיח קיר היכל המלך; והמלך ראה את כף היד הכותבת

אז פני המלך השתנו, ומחשבותיו הבהילוהו, וחגורת מותניו נתרופפה, וברכיו נקשו זו בזו

קרא המלך בחוזקה להביא את האשפים, הכשדים והגוזרים; ענה המלך ואמר לחכמי בבל: כל מי שיקרא את הכתובת הזאת ויודיעני את פשרה – ארגמן ילבש, וענק זהב על צווארו, ושלישי במלכות ישלוט

אז נכנסו כל חכמי המלך, אך לא יכלו לקרוא את הכתובת, ולא להודיע את פשרה למלך

אז המלך בלשאצר התבהל מאוד, ופניו השתנו עליו, ורברבנין שלו נבוכו

המלכה, בגלל דברי המלך ורברבנין, נכנסה לבית המשתה; ענתה המלכה ואמרה: המלך יחיה לעולמים! אל יבהילו אותך מחשבותיך, ואל ישתנה פניך

יש איש בממלכתך אשר רוח אלוהי קדושים בו; ובימי אביך נמצא בו אור, שכל וחכמה כחכמת אלוהים, והמלך נבוכדנצר אביך מנה אותו רב החרטומים, האשפים, הכשדים והגוזרים – כן, אביך המלך

יען אשר רוח יתירה ודעת והשכל מפרש חלומות, מגיד חידות ומתיר קשרים נמצאה בו – בדניאל אשר המלך שם שמו בלטשאצר; ועתה יקראו לדניאל והוא יגיד את הפשר

אז דניאל הובא לפני המלך; ענה המלך ואמר לדניאל: אתה הוא דניאל אשר מבני גלות יהודה, אשר הביא המלך אבי מיהודה?

ושמעתי עליך כי רוח אלוהים בך, ואור, שכל וחכמה יתירה נמצאו בך

ועתה הובאו לפני החכמים והאשפים לקרוא את הכתובת הזאת ולהודיעני את פשרה – ולא יכלו להראות את פשר הדבר

ואני שמעתי עליך שאתה יכול לפרש פשרין ולהתיר קשרין; ועתה – אם תוכל לקרוא את הכתובת הזאת ולהודיעני את פשרה – ארגמן תלבש, וענק זהב על צווארך, ושלישי במלכות תמשול

אז ענה דניאל ואמר לפני המלך: מתנותיך יהיו לך, ופרסיך תן לאחרים; אך את הכתובת אקרא למלך ואת פשרה אודיע

אתה, המלך, אלוהי עליון נתן למלך אביך נבוכדנצר מלכות, וגדולה, וכבוד, והדר

ומן הגדולה אשר נתן לו – כל העמים, האומות והלשונות חרדו ופחדו מלפניו; את מי שרצה – הרג, ואת מי שרצה – החיה, ואת מי שרצה – הגביה, ואת מי שרצה – השפיל

וכאשר רם לבבו, ורוחו התקשתה לגאווה, הורד מכיסא מלכותו, וכבודו הוסר ממנו

ומן בני האדם הורד, ולבבו הושם עם חיות השדה, ועם הפראים היה מושבו; עשב כבקר האכילוהו, ומטל השמים גופו נרטב – עד אשר ידע כי אלוה עליון מושל במלכות האדם, ולמי שירצה יקים עליה

ואתה, בנו, בלשאצר – לא השפלת את לבבך, אף כי כל זאת ידעת

ועל אדון השמים התרוממת, וכלי ביתו הביאו לפניך, ואתה ורברבניך, נשיך ופלגשיך שתיתם בהם יין; ולאלוהי כסף וזהב, נחושת, ברזל, עץ ואבן – אשר לא רואים, לא שומעים ולא יודעים – שבחת; ואת האל אשר נשמתך בידו וכל דרכיך לו – לא כבדת

אז ממנו נשלחה כף היד, וכתבה את הכתובת הזאת

וזו הכתובת שנכתבה: מְנֵא מְנֵא תְקֵל וּפַרְסִין

זה פשר הדבר: מְנֵא – מנה אלוהים את מלכותך והשלימה

תְקֵל – נשקלת במאזניים ונמצאת חסר

פְּרֵס – נפרסה מלכותך וניתנה למדי ולפרס

אז אמר בלשאצר, והלבישו לדניאל ארגמן, וענק זהב על צווארו, והכריזו עליו שהוא ישלוט שלישי במלכות

באותו לילה נהרג בלשאצר מלך כשדים